דמי מחלה

17 בנובמבר 2019

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעביד והחזר חלקי עבור ימי מחלתו, בהתאם לותק ולצבירה.

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו עבור היום השני והשלישי של ההיעדרות 50% משכר העבודה שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד. בעבור היום הרביעי ואילך העובד יהיה זכאי ל 100% משכר העבודה לו היה זכאי אילו עבד.

תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ולא יותר מ- 90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.

חודש מלא, לחישוב זכאות, נחשב כ25 ימי עבודה למי שעובד 6 ימים בשבוע או 21.66 למי שעובד 5 ימים בשבוע.

תקופת מחלתו של העובד :
לגבי עובד במשכורת: תקופת המחלה כוללת כל ימי המחלה, לרבות ימי מנוחה שבועית וחגים.
לגבי עובד בשכר יומי, שבועי או שעתי שעבד במשרה מלאה במקום העבודה או אצל אותו מעביד, תקופת המחלה תכלול כל ימי מחלתו למעט ימי המנוחה השבועית וחגים אלא אם כן נהג לעבוד בהם.
לגבי עובד בשכר יומי, שבועי או שעתי שלא עבד במשרה מלאה תקופת המחלה תכלול את כל ימי מחלתו ללא ימי המנוחה השבועית, כפול היחס שבין הימים שעבד העובד ברבע השנה של העבודה המלאה ביותר בשנים עשר החודשים שקדמו למחלה לחלק לימי העבודה באותו רבע שנה.
במידה והעובד עבד בימי המנוחה השבועית מחלקים ב-90 במקום בימי העבודה ברבע השנה.
לגבי עובד בשכר שלא עבד עבודה מלאה והוא מועסק אצל אותו מעסיק ובאותו מקום עבודה פחות משלושה חודשים, תקופת המחלה תכלול כל ימי המחלה למעט ימי המנוחה השבועית כפול היחס שבין הממוצע השבועי של ימי עבודתו בתקופה שקדמה למחלה לחלק ל6 (ימי עבודה בשבוע).
במידה והעובד עבד בימי המנוחה השבועית מחלקים ב-7 במקום ב-6.
במידה והעובד עובד בעבודה אחרת בזמן ימי המחלה הוא מאבד את זכאותו לדמי מחלה.

חוק דמי מחלה התשל"ו-1976