מהם יחסי עובד מעביד? מה משמעותם? מכח איזה חוק הם נקבעים? מהם המבחנים לקביעה אם מתקיימים "יחסי עובד מעביד"?
יחסי עובד-מעביד הם היחסים שבין העובד לבין המעביד, שבמסגרתם מבצע העובד עבודה בעבור מעבידו. חוקי העבודה ומשפט העבודה מסדירים את היחסים בין העובד למעביד. במידה ומתקיימים יחסים כאלה זכאי העובד להגנות ולזכויות שנקבעו בחוק. ישנם שיטות התקשרות נוספות – ספק לקוח לדוגמא שעליהם חלים חוקים שונים ולכן השאלה הראשונה היא האם העובד הוא עובד של מקום העבודה.
שאלת קביעת יחסי עובד מעביד לא נענתה בחוק וזאת כדי להשאיר את הקביעה בהתאם למצב בשטח. מי שמוסמך לענות אם התקיימו יחסי עובד מעביד הוא בית הדין לעבודה וזאת מכח חוק בית הדין לעבודה שמסמיך באופן ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.
כדי להכריע בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד נקבעו בפסיקה מבחנים שונים כאשר המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות. מטרת מבחן ההשתלבות היא לבחון כמה האדם היה חלק אינטגראלי ובסיסי ממקום העבודה. מבחן ההשתלבות הוא מבחן כפול במסגרתו נשאלות שתי שאלות עיקריות: עד כמה האדם משתלב במפעל של המעביד לצורך ביצוע פעילותו הרגילה של המפעל והאם אותו אדם אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני, בד"כ בתחום פעילות שולי וחיצוני למפעל.
עקב שינויים בתחום העבודה כגון מיקור חוץ והעסקה דרך חברות כח-אדם וחברות קבלן נוצר צורך במבחנים נוספים, לצד מבחן ההשתלבות על מנת לסייע לבית הדין להכריע בסוגיית קיום יחסי עובד-מעביד. ביניהם ניתן למצוא את המבחנים הבאים:
מבחן הפיקוח והשליטה – ככל שהפיקוח שיש למפעל על האדם הינו יותר אינטנסיבי, הנטייה תהיה לראות באותו אדם כעובד ולא כקבלן.
מבחן הביצוע האישי – עובד במפעל מחויב לעבוד בעצמו במקום העבודה ולא יכול לשלוח מישהו שיחליף אותו. קבלן חיצוני ישלח מחליפים בהיעדרו.
מבחן הציוד – האם אותו אדם נושא בעלויות של כלים לביצוע עבודתו או שמא מקבל את הכלים ממקום העבודה. נשיאה בעלויות הכלים לא הופכת אותו באופן אוטומטי לעצמאי אלא יש לבחון מה מטרת הכלי, האם הוא משמש גם לשימושים פרטיים ומה עלותו. כמו כן, יש לבחון אם ההתקשרות היא עם הכלי (הסכם לשכירת משאית הובלה) או עם בעליו (הסכם לשכירת נהג)
משך ההעסקה – ככל שמשך ההעסקה ארוך יותר, תהיה נטייה להכיר במועסק כעובד.
רצונם של הצדדים – לרצון הצדדים להחיל עליהם יחסי עובד מעביד כמו שמופיע בחוזים או בהסכמות.
צריך לזכור שהעובד, אשר פעמים רבות נמצא בעמדת מיקוח חלשה, עשוי להסכים לדרישת המעביד לעבוד תמורת חשבוניות, בעוד למעשה הוא אינו שונה מיתר העובדים, רק שאינו מקבל את מלוא הזכויות המגיעות לו ולכן בית הדין פוסק לפי מהות היחסים ולאו דוקא לפי המבחנים הפורמלים. קיימות בפסיקה דוגמאות רבות בהם נפסק כי התקיימו יחסי עובד-מעביד למרות שבחוזה ההעסקה נכתב במפורש כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.
