האם עובד זכאי לתשלום עבור עבודה בחג? כמה שעות מותר להעסיק בערב חג? מה קורה אם החג "נופל" על החופשה השנתית?
תשלום עבור ימי חג – עובד במשכורת ועובד בשכר
עובד ששכרו משתלם על בסיס חודש -זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי החג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.
עובד ששכרו משתלם על בסיס שעה / יום / שבוע / כמות תוצרת (להלן – עובד בשכר) -מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (שהוחל על כל ענפי המשק משנת 2000) נקבע כי: עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).
עובד בשכר לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.
אם החג נפל ביום הפנוי של העובד – כיוון שאין לכך התייחסות ברורה בצו ההרחבה, נראה כי מעסיק יכול שלא לשלם לעובד עבור חג שנפל ביום הפנוי שלו. ההחלטה הסופית בעניין זה תהיה של בית הדין.
מספר שעות העבודה בערב החג
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי:
א. במקום עבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.
ב. במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: במצב זה יום העבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות.
ג. במקום עבודה בו חל הסכם קיבוצי ענפי / צו הרחבה ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / הסכם אישי / נוהג הקובע לענין זה הוראה מטיבה עם העובד, אזי יש לנהוג על פיו.
במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג – המעביד יכול לנכות לו יום חופשה מלא.
חג בזמן חופשה שנתית
במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג – אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.
גמול בעד עבודה בחג
בסעיף 18א.(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948, נקבע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו:
1. לגבי יהודי – על מועדי ישראל;
2. לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.
מועדי ישראל נקבעו בסעיף הנ"ל כלהלן: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות ויום העצמאות הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.
עובד שאינו יהודי צריך להודיע למעבידו עבור אלו ימי חג הוא מעדיף לקבל תשלום, חג ישראל או חגי דתו:
מוסלמים: עיד אלפטר –1 יום. עיד אלאדחא- 4 ימים. מוחרם-1 יום וחג הולדת הנביא- 1 יום (סה"כ 7 ימים).
נוצרים: חג המולד-2 ימים, ראש השנה הנוצרי-1 יום, חג ההתגלות- 1 יום. שישי לפני פסחא-1 יום. עליה השמימה-1 יום
(סה"כ 6 ימים).
דרוזים: חג הקורבן-4 ימים. חג הנביא שועייב-4 ימים (סה"כ 8 ימים").
לגבי תשלום בגין מנוחה שבועית, שכאמור חל גם לגבי ימי חג, נקבע בסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה על תשלום של 150% משכר הבסיס עבור שעות עבודה אלו.
במקרה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג – הקובעים תמורה בעד עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מזה שנקבע בחוק הנ"ל, תחול כמובן ההוראה המיטיבה עם העובד.
צו ההרחבה להסכם המסגרת משנת 2000
