תלוש שכר

תלוש השכר הוא המסמך המפרט את פרטי השכר החודשי ששולם לעובד ממקום עבודתו. לפי חוק הגנת השכר על המעסיק לתת לעובד את תלוש השכר עד למועד נתינת השכר עצמו.

בתלוש השכר צריכים להיות מצוינים הפרטים הבאים:
1. תאריך תחילת ההעסקה;
2. ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה;
3. לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה. לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר;
4. אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש (מתייחס לקבוצת העובדים שמותר לשלם להם שכר כולל);
5. מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;
6. תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות: גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פדיון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה וכיוצא באלה. כלומר, אם מגיע לעובד תשלום עבור שעות נוספות, יש לציין במפורש בתלוש השכר כמה שעות נוספות עבד העובד ומה השכר ששלום לעובד עבור כל שעה נוספת;
7. ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;
8. שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום.

בנוסף, המעסיק מחויב לנהל "פנקס שעות עבודה" בו יהיו מפורטים הפרטים הנ"ל. רישום שעות העבודה צריך להיעשות באמצעות שעון נוכחות מכני, דיגיטאלי או אלקטרוני, או להיות מאושר באמצעות חתימת של העובד.

במידה והמעסיק לא מסר לעובד, או מסר לעובד תלוש לא מפורט או תלוש שונה משמעותית מהמציאות בית הדין יוכל לחייב אותו לשלם עד 5,000 ₪ עבור כל תלוש לעובד שלו, גם מבלי להוכיח נזק.

במידה והמעסיק לא מסר תלוש שכר מפורט ולא ניהל פנקס שעות עבודה, חובת ההוכחה בדבר שעות העבודה בפועל של העובד ותשלום השכר מוטלת על המעסיק לעניין תביעות בנושאי שעות עבודה ותשלום שכר בבית הדין לעבודה.

חוק הגנת השכר התשי"ח-1958
חוק שעות העבודה והמנוחה התשי"א-1951