חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נועד להגן על כבודם וחירותם של בני אדם עם מוגבלות ולעגן את זכאותם להשתתפות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים, תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר להם לחיות את חייו בעצמאות מירבית, בפרטיות ובכבוד. אחד התחומים בהם עוסק החוק הוא שילובם בעבודה.
החוק אוסר להפלות בין עובדים או בין מועמדים לעבודה, בתנאי שהם כשירים לתפקיד או למשרה בנושאי: קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום בעבודה, הכשרות והשתלמויות מקצועיות, הטבות ופיטורים.
איך מוגדרת הפליה?
הפליה מוגדרת כיחס שונה (ושלילי) בתנאים שווים או דומים. במקרה של בני אדם עם מוגבלות הפליה כוללת גם אי ביצוע של התאמות הנדרשות כתוצאה מצרכיו המיוחדים של העובד עם המוגבלות.התאמות יכולות לכלול: הנגשת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, נהלי העבודה כל עוד ההתאמות לא מעמיסות נטל כבד מדי על המעסיק (גודל העסק, כמות העובדים, עלות ההתאמה וכו').
חובת ייצוג הולם
לפי החוק מעסיק המעסיק למעלה מ-25 עובדים צריך לדאוג לייצוג הולם ומשמעותי. בגופים ציבוריים מדובר על בין 2%-5%.
תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעד יכולת עבודה מופחתת).
תקנות שכר המינימום מאפשרות לעובדים עם מוגבלות לפנות למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולבקש להכיר בו כעובד בעל יכולת מופחתת.
לאחד קביעת יכולת העבודה ע"י משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ישולם לעובד שכר מינימום מותאם.
חשוב לציין כי מדובר בהחלטה של העובד (או מי שהעובד הסמיך) ולא של המעסיק.
במידה ועובד לא מעוניין להיות מוכרז כעובד בעל יכולת מופחתת – יחולו עליו כלל חוקי העבודה בישראל, כולל איסור ההפליה.
