הטרדה מינית בעבודה

החוק למניעת הטרדה מינית נועד כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים ולאסור הטרדה מינית.
החוק קובע איסור כולל על הטרדה מינית בכל תחומי החיים; הגדרה רחבה של מה מהווה הטרדה מינית; הרחבה משמעותית של ההגדרה להטרדה מינית במקום העבודה, ושל האחריות של מעסיקים לפעול למניעת הטרדה מינית במקום עבודתם.
החוק קובע כי הטרדה מינית היא אחת מאלה:
• מעשים מגונים או איומים שמטרתם לאלץ אדם לעשות מעשה בעל אופי מיני.
• התייחסות חוזרת בעלת אופי מיני המופנית לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בה.
• התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניות.
על פי החוק – כל הטרדה מינית מהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית.
כאשר מדובר בהטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, או במסגרת שירות בכוחות הביטחון, תוך ניצול יחסי הסמכות ישנה אחריות מוגברת ובמקרה זה, מדובר בעבירה גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.
החוק אוסר על עצם ההטרדה המינית, וכן על פגיעה במוטרד או מוטרדת בשל אי היענות להצעות מיניות, או פגיעה בשל תלונה על הטרדה מינית.
על הטרדה מינית במקום העבודה – אפשר להתלונן גם במחלקה לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה.
החוק קובע שמעסיקים, כוחות הביטחון ומוסדות להשכלה גבוהה – חייבים לנקוט באמצעים סבירים, על מנת למנוע הטרדה מינית של עובדים, של משרתים בכוחות הביטחון, ושל תלמידים וסטודנטים, לטפל ביעילות בתלונות בגין הטרדה מינית, ולקבוע דרכים להגשת תלונות ובירורן. ולכן מקומות עבודה, שבהם למעלה מ25- עובדים, או מוסדות, חייבים, בנוסף לאמור לעיל, לקבוע תקנון שבו יוסבר החוק ויפורטו דרכי הגשת תלונות. מעסיקים או מוסדות שלא יקיימו את ההוראות הללו – יוכלו להיתבע בגין הטרדה מינית שאירעה במקום העבודה או במוסד.
הוראות חוק זה לעניין מעביד ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם, ועל אדם המועסק כאמור.
חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1988