חוק
במדינת ישראל ישנם מספר סוגי חוקים שעוסקים ביחסי העבודה: חוקי יסוד, חוקי מגן וחוקים רגילים. מכוחם של החוקים תוקנו תקנות אשר מגדירות ומבהירות נקודות הדורשות התייחסות.

חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. הכנסת הראשונה בחרה בדרך זו ("בפשרת הררי") לאחר שלא הצליחה לגבש הסכמה על כינונה של חוקה. חוקי היסוד, או חלק מסעיפיהם, נחשבים "חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת. רוב חוקי היסוד שחוקקו עוסקים במדינה ומוסדותיה.

חוקי מגן אשר נקראים גם חוקים קוגנטיים הם חוקים שמעניקים זכויות שאינן ניתנות לויתור של העובד. מטרת החוקים האלה היא להבטיח לעובד זכויות מסוימות אשר מהוות את המינימום שהמחוקק ראה לנכון להבטיח לו. הדוגמא המפורסמת ביותר היא חוק שכר המינימום אשר קובע את "רצפת השכר" במשק. חוקים כאלה מזוהים בד"כ באמצעות המשפט "זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור......"(חוק שכר מינימום תשמ"ז – 1987).

יחסי עבודה קיבוציים או פרטיים

במשק הישראלי קיימים שני סוגי יחסי עבודה כלליים: יחסי העבודה הפרטיים והקיבוציים.
במשפט העבודה הפרטי פועלים 2 שחקנים: העובד הספציפי והמעביד הספציפי. הללו חותמים ביניהם על חוזה עבודה אישי המפרט את זכויותיהם וחובותיהם של שני הצדדים: חובות העובד כלפי מקום העבודה והזכויות המגיעות לו עבור עבודתו. יתכן ויהיו עובדים בעלי תנאי עבודה שונים באותו מקום עבודה, אם חתמו על חוזים אישיים שונים.
במשפט העבודה הקיבוצי פועלים 3 שחקנים: ארגוני עובדים, מעבידים או ארגוני מעבידים והמדינה. ארגוני העובדים והמעבידים חותמים ביניהם על הסכמים קיבוציים המעצבים את יחסי ותנאי העבודה במשק. המדינה נכנסת ליחסי העבודה גם כמעסיק הכפוף, למעט במקרים יוצאי דופן, לחוקי העבודה ולהסכמים עליה היא חתומה ופעם נוספת כרשמת והבוררת של ההסכמים הקיבוציים אשר נחתמים במשק.
שר התמ"ת מוסמך להוציא צו הרחבה על כל הסכם קיבוצי כללי, שמרחיב את הזכאות לזכויות בהסכם על כל העובדים (בענף מסויים, או בכל המשק) על מנת להשוות את תנאי עבודתם של עובדים בלתי מאורגנים שההסכם אינו חל עליהם.
יחסי העבודה הקיבוציים צמחו מתוך ההבנה של העובדים שכוחו של כל מעסיק מול העובד הבודד הוא גדול בצורה משמעותית מכיוון שהמעסיק יכול, הלכה למעשה, לפטר את העובד. כאשר העובדים מתאגדים יש להם כלים נוספים, כגון עיצומים ושביתות, להפעיל על מנת לשכנע את המעסיק לשפר את תנאיהם.
גם המחוקק הכיר באי השוויון הבסיסי ביחסי הכוחות בין המעסיק לעובד ולכן חוקקו מספר חוקים על מנת להגן על העובד הבודד ועל העובדים המאורגנים.
הכרה נוספת ליחסי העבודה הקיבוציים ניתנת ב"זכות הייצוג" של ארגוני המעסיקים והעובדים בבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה הוא בית המשפט הייעודי המוסמך לטפל בכל הנושאים המשפטיים הקשורים ליחסי עבודה פרטיים וקיבוציים. בבית הדין לעבודה, להבדיל מבתי משפט רגילים, יש לעובד ולמעביד את הזכות לייצג את עצמו או להיות מיוצג ע"י ארגון העובדים או המעבידים בו הוא חבר ולא רק ע"י עו"ד.

הסכם קיבוצי
הסכם עבודה קיבוצי הוא הסכם בין ארגון עובדים ובין ארגון מעסיקים הקובע את תנאי העובדים. ההסכם יכול לעסוק בענייני קבלתו לעבודה של עובד או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם וכל נושא שהצדדים יסכימו עליו.
ישנם שני סוגים של הסכמי עבודה: הסכם קיבוצי מיוחד, החל על כלל העובדים בעסק מסוים ונחתם בין ארגון העובדים המייצג את עובדי העסק והמעסיק והסכם קיבוצי כללי אשר יכול לחול על כלל העובדים בענף מסוים או במדינה כולה ונחתם בין ארגון העובדים היציג וארגון המעסיקים היציג.
ארגון יציג של עובדים לעניין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.
ארגון יציג של עובדים לעניין הסכם קיבוצי כללי הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם.
חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז-1957

חוק יישוב סכסוכי עבודה התשי"ז-1957

חיפוש הסכם עבודה קיבוצי

צו הרחבה
לפי חוק הסכמים קיבוציים רשאי שר התמ"ת, לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי או ביוזמתו לפרסם צו המכיל כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי על כל קבוצת עובדים שהוא בוחר. לדוגמא, בשנת 2008 חתמו ההסתדרות וחמש החברות הגדולות בתחום השמירה על הסכם קיבוצי המבטיח תוספת יוקר, "שכר מינימום ענפי" וזכויות נוספות ושר התמ"ת הוציא לו "צו הרחבה" המכיל אותו על כלל העובדים בחברות שמירה – גם אלה שלא היו חתומות על ההסכם. השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה.לאחר שניתן צו ההרחבה, יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלום על כל העובדים ועל כל המעבידים שעליהם חל הצו, ויראו אותן בחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעבידים.
על מנת ששר התמ"ת יוצא צו הרחבה, צריך שיהיה הסכם קיבוצי מלכתחילה. במידה והעובדים לא יתארגנו ויאבקו על הרחבת זכויותיהם הם יאבדו גם את ההישגים הקיימים.
הסמכות להוציא צו הרחבה נועדה לאפשר לשר התמ"ת להקנות את היתרונות שבהסכם קיבוצי כללי גם לקבוצות עובדים שאינן נכללות באוכלוסייה עליה חל ההסכם המקורי ולהגן על מעסיקים מאורגנים מפני תחרות של מעסיקים בלתי מאורגנים, אשר בהעדר צו הרחבה יוכלו לשלם שכר נמוך יותר.
רשימת צווי הרחבה

נוהג
נוהג הוא זכות שנוהגים להעניק לכלל העובדים במקום העבודה במשך זמן ארוך יחסית, שאיננה מעוגנת בחוק, בהסכם או בחוזה. לפי חוק החוזים ולפי פסיקות של בית הדין לעבודה מכירים בנהוג במקום העבודה כחלק מזכויותיו של העובד גם במידה והנוהג מוסיף זכויות אשר אין להם בסיס בהסכם העבודה או בחוק.
המעביד לא רשאי לשנות נוהג, להבדיל מהטבה, באופן חד צדדי. ביטול חד צדדי מצמיח עילת תביעה כנגד המעסיק.

היררכיית הזכויות במשפט העבודה
איך יודעים איזו הוראה גוברת על איזו הוראה?

בהתנגשות בין שתי נורמות, תגבר הנורמה הגבוהה יותר ובהתנגשות בין נורמות מאותה דרגה, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.