יש לך את הזכות להתאגד!!!

בישראל כיום כמעט מחצית מהאנשים המוגדרים מתחת לקו העוני הם אנשים עובדים. מגמה זו של שחיקת מעמד העובדים תוך הפרת מערך הזכויות המקיף לעובד מתבטאת גם בתהליכים של שבירה ופיצול של העבודה המאורגנת. לעובדים לא נותר על מי לסמוך.

התארגנות עובדים היא הדרך האפקטיבית ביותר של העובדים החלשים המפוצלים וגם החזקים להגן על זכויותיהם. היא סולידארית, משותפת, עצמאית, ובעלת הפוטנציאל להוות גורם אכיפה משמעותי שמופעל על ידי העובדים. במקום שיש בו עבודה מאורגנת יש עליה של כ 30% בהיקף הזכויות.
חיי העבודה הופכים ליותר דמוקרטיים -העובדים שותפים לקביעת אורח החיים ותנאי העבודה ומעורבים בקבלת החלטות וכמובן שישנה יותר וודאות וביטחון כי "כללי המשחק" הם קבועים יותר.

הזכות להתאגדות חוץ מהיותה זכות מוסרית בסיסית מעוגנת גם בחוק. בעיקר בחוק הסכמים קיבוציים אשר מגן על העובד, קובע את זכותו של העובד להתאגד, מעניק הגנות על העובד שבוחר בכך ומחייב את המעסיק לנהל משא ומתן עם העובדים המאוגדים.

בחוק מוגדר כי לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.

החוק קובע כי יש איסור לפגוע בזכויותיו של העובד, לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים שונים עקב חברותו בארגון עובדים, חברותו בוועד העובדים, פעילותו למען הקמת ועד עובדים, פעילותו למען ארגון עובדים נוספים או הימנעותו מחברות או פעילות בוועד או בארגון העובדים.

חוק הסכמים קיבוציים קובע כי יש איסור לוותר על זכויות שבהסכם הקיבוצי- מצב זה מגן על העובדים מהמעסיק שינסה לשבור את ההסכם בהסכמה.

אז איך מקימים ועד

הקמת וועד היא משימה הדורשת מספר צעדים ארגוניים ופורמאליים.

תחילת המהלך יכולה לקרות רק כאשר ישנם מספר עובדים שמעוניינים לשנות את המציאות במקום עבודתם ולהפוך אותו ממקום בו העובד דואג לעצמו למקום מאורגן עם ועד עובדים.

1) החתמה: החוק קובע שדרושים 30% מהעובדים במקום עבודה על מנת להקים ועד. אנו ממליצים בשלב ההתארגנות הראשונית להחתים את רוב העובדים וזאת כי דרושה לגיטימציה חברתית לפעולת האיגוד. טופסי החתימה הם טופס הצטרפות להסתדרות וטופס תשלום של 0.95% מהשכר החודשי. לסטודנטים יש דמי חבר מוזלים, העומדים על סכום קבוע של 12 ₪ לחודש. ההסתדרות מתקיימת מחבריה ועל כן על מנת להיות חלק ממנה צריך לשלם דמי חבר.
ברגע שלמעלה משליש מהעובדים במקום העבודה מצטרפים להסתדרות, ההסתדרות הופכת לארגון העובדים היציג ובכך מוענקת להסתדרות הכשירות להיות צד להסכם קיבוצי, ולנקוט באמצעים ארגוניים ומשפטיים (הכרזת סכסוך העבודה, עיצומים, שביתות) אשר מעת לעת נחוצים בדרך לחתימה על הסכמים קיבוציים ולקידום זכויות העובדים.

2) בחירת ועד – נציגות של העובדים. – בחירת הוועד נעשית על ידי העובדים באופן דמוקרטי.

3) בניית רשימת דרישות. העובדים המאוגדים מחליטים יחד מה דורשים מהחברה שמעסיקה אותם (למשל – תוספת שכר, הסדר חנייה, תנאים מיטיבים ודברים נוספים שמפריעים לעובדים ורוצים שיתוקנו).

יש לשמור בשלבים הראשונים על דיסקרטיות מלאה וזאת כדי למנוע מצב של פגיעה מכוונת של המעסיק בהתארגנות.

4) פנייה רשמית למעסיק שמודיעה לו על הפיכת מקום העבודה למאורגן, הקמת ועד ודרישה לכניסה למשא ומתן.

5) משא ומתן לקראת הסכם קיבוצי- חוק הסכמים קיבוציים קובע שמעסיק שהעובדים שלו התארגנו מחויב לשבת איתם למו"מ.
המטרה היא שינוי האופן בו מוסדרים תנאי העבודה – ממצב הסדרה אישי למצב הסדרה קיבוצי. הסדר קיבוצי יכול להיות מורכב ולהכיל בתוכו, יחידות שונות במקום העבודה, עובדים שונים אבל בבסיסו מבצע הסדרה משותפת. תכלית הסכם הקיבוצי הוא שיפור זכויותיהם הסוציאליות של העובדים, שמירה על הביטחון התעסוקתי ולמניעת צעדים חד צדדיים מצידו של המעסיק.
משא ומתן בין הצדדים מכיל בתוכו את כל המורכבות ביחסי הכוחות בין עובד למעביד. לכל אחד מהצדדים יש כלים העומדים לרשותו לשמור ולחזק את כוחו. העובדים יכולים להכריז על סכסוך עבודה, עיצומים, שביתה ומחאה.

בשלב ההתארגנות יש להקפיד הקפדה יתרה על עבודה נאותה, ללא רבב ולתפקד כ"עובד מושלם" כדי לא לתת למעסיק עילה לפגוע בעובד ובהתארגנות.

יש ליצור תיעוד על המתרחש בהקשר זה, ובפרט כאשר מתעורר חשש לפגיעה עתידית כלשהי.

חזור להתחלה...